***

הפסיכיאטר שלה אומר שכדאי לשניהם להיפגש עוד מספר פעמים בטרם יחליטו איך ולאן ממשיכים מכאן, אך היא מסרבת. היא מאסה בשיחות. השיחות, כך אומרת משאירות כתמים, והיא לא רוצה דבר מלבד כדורים, רוצה לסיים עם זה הכי מהר שאפשר בלי שתצטרך לחזור אל המשרד הזה יותר בחיים. הוא מצידו טוען שבמקרים מסוימים החיפזון הוא מהשטן, ושאם גומרים מהר אף צד לא מפיק מכך תועלת. מפציר בה שיש להתקדם לאט ובטוח, והוא יודע מה בדיוק היא צריכה – הוא הרי לא טירון בתחום. היא לא מקבלת את ההערה שלו. לא מעניין אותה המשחק המקדים ואין ברצונה לחשוף בפניו ולוּ חלק אחד מעצמה. כל מה שהיא רוצה זה כדור קטן – שירגיע, שיפשט את מה שמסובך. אך הד"ר מסרב ועומד על שלו. שעה של ניסיונות עיקשים אך עקרים מצידו גרמו לה לפרוץ החוצה בסערה, שם עמדה באמצע צומת מתלבטת אם לפנות שמאלה או ימינה ורואה בראשה איך הוא חודר לתוכה שוב ושוב והיא עוד צריכה לשלם על כך כסף.