קצרצרים - בלוג ספרותי
© כל הזכויות שמורות
על זה כתבתי
אבטלה
אהבה
אובססיות
אונס
אלוהים
אלימות במשפחה
אלימות נגד נשים
אמונה
בנק
גילוי עריות
גירוש
געגועים
דיאלוג
דיבור
דכאון
דמוקרטיה
דת
הגדרה עצמית
הגירה
הורות
הכותל המערבי
התאבדות
התחלה
זהות
זונות
זרות
חומות
חיפה
חיפוש
טיול
טיפול נפשי
ירושלים
ישו
כיבוש
כתיבה
לאומיות
לאומנות
מאבק
מבט
מוות
מונולוג
מחלה
מחשבות
מילים
מלחמת לבנון הראשונה
מלחמת לבנון השניה
מערכת יחסים
משפחה
נוסטלגיה
נטישה
נכבה
נשף
סוף
סוריאליזם
סיגריות
סערה נפשית
ספרות
סקס
עוני
עופרת יצוקה
עייפות
עם
פוליטיקאים
פוליטיקה
פרדוקסים
צבא
צליבה
רגשות
רוח
שינויים
שכול
שרפה
תל אביב
8.8.11
תשובה לאמיר גלבוע
פתאום קם אדם ומגלה
שהוא
אדם.
עם רצונות
משלו.
ומאווים
שהם רק שלה,
ומתחיל ללכת.
אז שם העם
את ידו על כתפה
ואמר:
"שבו,
הלא קראתם את השיר המפורסם!"
5.8.11
לדבר
אני לא מדבר אקדמית
זו שפה גבוה ואני
פחות ממטר שבעים
.
לא מדבר פוליטית
,
יותר מדי שקרים
בפחות מדי מילים
.
לא מדבר רגשית
זוהי שפה זרה
ללא הגיון
.
לא רוצה לדבר צינית
היא שבה בסוף
אל בעליה
.
אני פשוט לא מדבר
,
וגם בזה יש אינסוף מילים
.
רשומות חדשות יותר
רשומות קודמות
דף הבית
הירשם ל-
רשומות (Atom)
הירשם ל-
רשומות
Atom
רשומות
כל התגובות
Atom
כל התגובות