לפעמים יש רגעים בהם נדמה שרק אם תעשו את הצעד הנכון, צעד אחד קטן אך בעל משמעות גדולה, הכל יסתדר על הצד הטוב ביותר והשמש הקופחת של ימי אוגוסט החמים לפתע במקום להמיס קרחונים שיטביעו את מה שאינו יציב תתחיל לחייך. אבל אז, ברגע שהרגליים משתלבות אל מעבר לקו אותו חציתם באותו צעד מזערי אך נועז תגלו שעשיתם אותו כשכבר מאוחר והשמש מוכנה לעוד קיץ של הרס.
על זה כתבתי
אבטלה
אהבה
אובססיות
אונס
אלוהים
אלימות במשפחה
אלימות נגד נשים
אמונה
בנק
גילוי עריות
גירוש
געגועים
דיאלוג
דיבור
דכאון
דמוקרטיה
דת
הגדרה עצמית
הגירה
הורות
הכותל המערבי
התאבדות
התחלה
זהות
זונות
זרות
חומות
חיפה
חיפוש
טיול
טיפול נפשי
ירושלים
ישו
כיבוש
כתיבה
לאומיות
לאומנות
מאבק
מבט
מוות
מונולוג
מחלה
מחשבות
מילים
מלחמת לבנון הראשונה
מלחמת לבנון השניה
מערכת יחסים
משפחה
נוסטלגיה
נטישה
נכבה
נשף
סוף
סוריאליזם
סיגריות
סערה נפשית
ספרות
סקס
עוני
עופרת יצוקה
עייפות
עם
פוליטיקאים
פוליטיקה
פרדוקסים
צבא
צליבה
רגשות
רוח
שינויים
שכול
שרפה
תל אביב